ישראל ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת ממדינות הקריפטו המובילות בעולם. נתונים חדשים מראים כי למעלה מ-25% מהישראלים נחשפו לנכסים דיגיטליים בחמש השנים האחרונות, וכ-20% מחזיקים קריפטו באופן פעיל. מעבר לסטטיסטיקה, תעשיית הבלוקצ׳יין הישראלית צפויה להזריק עשרות מיליארדי שקלים לכלכלה בעשור הקרוב.
המספרים מרשימים
על פי סקר שפורסם על ידי רשות המיסים ומחקר של חברת KPMG, ישראל נמצאת בקבוצת העשירייה הפתוחה בעולם מבחינת אימוץ נכסים דיגיטליים. הנתונים מראים תמונה מפתיעה: לא רק צעירים מבוססי טכנולוגיה מחזיקים קריפטו, אלא גם פלחים רחבים של האוכלוסייה.
- כ-25% מהבוגרים בישראל נחשפו לנכסים דיגיטליים לפחות פעם אחת מאז 2021
- כ-20% מחזיקים באופן פעיל ביטקוין, את׳ריום או נכסים דיגיטליים אחרים
- ההחזקה הממוצעת עומדת על כ-35,000 שקלים לאדם
- גילאי 25 עד 44 מובילים עם שיעור אימוץ של 32%
- גם בקרב גילאי 45 עד 60 נרשם שיעור של 14%, עלייה חדה בהשוואה ל-2023
120 מיליארד שקל לכלכלה עד 2035
דו"ח KPMG שפורסם לאחרונה מעריך כי תעשיית הבלוקצ׳יין והנכסים הדיגיטליים עשויה להוסיף כ-120 מיליארד שקלים לכלכלה הישראלית עד שנת 2035. הדו"ח מפרט מספר ערוצי השפעה:
ראשית, תעשיית הפיתוח והטכנולוגיה. ישראל כבר מארחת מאות חברות סטארט-אפ בתחום הבלוקצ׳יין, Web3 והפינטק. חברות כמו Fireblocks, StarkWare ו-Bancor הוקמו בישראל ומעסיקות יחד אלפי עובדים. הפוטנציאל ליצירת 70,000 משרות חדשות בתחום עד 2035 הוא ריאלי, בהתבסס על קצב הצמיחה הנוכחי.
שנית, הכנסות ממיסוי. רשות המיסים בישראל גבתה ב-2025 כ-3.2 מיליארד שקלים ממס רווחי הון על נכסים דיגיטליים, עלייה של 40% לעומת השנה הקודמת. עם הגדלת האימוץ והרגולציה המסודרת, סכום זה צפוי לגדול משמעותית.
רפורמות רגולטוריות ב-2026
אחד הגורמים המרכזיים שמאיצים את אימוץ הקריפטו בישראל הוא סדרת רפורמות רגולטוריות שנכנסו לתוקף או צפויות להשלמה ב-2026:
- רישוי זירות מסחר: רשות ניירות ערך השלימה מסגרת רישוי לזירות מסחר בנכסים דיגיטליים, מה שמעניק לגיטימציה רגולטורית לתעשייה
- פתיחת חשבונות בנק: בנק ישראל הנחה את הבנקים המסחריים לאפשר לחברות קריפטו לפתוח חשבונות עסקיים, חסם שהיה קיים שנים
- מסגרת מיסוי ברורה: רשות המיסים פרסמה הנחיות מעודכנות למיסוי נכסים דיגיטליים, כולל הבהרות לגבי DeFi וסטייקינג
- הנפקות דיגיטליות: הרשות לניירות ערך בוחנת אפשרות לאשר הנפקת אגרות חוב טוקניזציות בבורסה של תל אביב
היתרונות התחרותיים של ישראל
ישראל נהנית ממספר יתרונות מובנים שהופכים אותה למועמדת טבעית למעצמת בלוקצ׳יין. ההון האנושי הוא הבולט שביניהם: ריכוז גבוה של מהנדסי תוכנה ומומחי סייבר, תרבות יזמות חזקה, וקשרי הייטק עמוקים עם עמק הסיליקון.
בנוסף, הניסיון הצבאי של יחידות טכנולוגיות כמו 8200 מספק מאגר של מומחים בקריפטוגרפיה ואבטחת מידע, מיומנויות שהן בליבה של טכנולוגיית הבלוקצ׳יין. לא במקרה חלק ניכר ממייסדי חברות הקריפטו המובילות בעולם הם בוגרי יחידות טכנולוגיות ישראליות.
אתגרים שעדיין קיימים
למרות ההתקדמות, אתגרים משמעותיים עדיין עומדים בפני התעשייה. המערכת הבנקאית, למרות ההנחיות של בנק ישראל, עדיין מתייחסת בחשדנות לכספי קריפטו ומקשה על העברת כספים. שיעורי המס על רווחי הון מקריפטו, העומדים על 25% עד 33%, נחשבים גבוהים בהשוואה למדינות כמו פורטוגל או סינגפור שמציעות הטבות מס משמעותיות.
גם הסיכונים למשקיעים עדיין קיימים. תנודתיות גבוהה, סכנת פריצות, ופרויקטים שמתגלים כהונאות ממשיכים להיות חלק מהנוף. רשות ניירות ערך פרסמה ב-2026 שש אזהרות כנגד פרויקטי קריפטו שפעלו ללא רישיון.
מבט קדימה
המגמה ברורה: ישראל הולכת וצוברת מסה קריטית של משתמשים, חברות ורגולציה בתחום הנכסים הדיגיטליים. אם המדינה תמשיך במתווה הנוכחי של רגולציה מאוזנת שמעודדת חדשנות אך מגנה על משקיעים, הפוטנציאל הכלכלי הוא עצום. 70,000 משרות חדשות ו-120 מיליארד שקלים בתרומה לכלכלה הם לא חלום, אלא תחזית שמבוססת על מגמות קיימות. השאלה היא לא אם ישראל תהפוך למעצמת בלוקצ׳יין, אלא מתי.
