בנק ישראל התערב בחודש מאי בשוק המטבע החוץ לראשונה מתקופת משבר הקורונה, ורכש 801 מיליון דולר. הבנק המרכזי הסביר כי ההתערבות נועדה להתמודד עם "פעילות לא סדירה בשוק", ולא להשפיע ישירות על שער החליפין. ניסוח זה מפרשים מומחים בשוק כהפניה עקיפה לפעילות ספקולנטים - אף שהבנק נמנע מהשימוש במילה זו.
ההתערבות הנדירה: מה ידוע
רכישת 801 מיליון הדולר בוצעה במאי באופן נקודתי. גורם בכיר בבנק ישראל הסביר כי בשוק המטבע החוץ התגלתה "פעילות לא סדירה שחייבה התערבות במסחר", ובכך הבחין הבנק בין פעולה זו לבין התערבויות עבר שנועדו לכוון את שער השקל. ההתערבות האחרונה מסוג זה בוצעה בתקופת משבר הקורונה, לפני מספר שנים.
ההכרזה הרשמית של הבנק המרכזי ציינה כי הרכישות בוצעו "לצורך שמירה על המשך הפעילות הסדירה של השווקים" - ניסוח מכוון שנועד להדגיש את אופי ההתערבות כטכנית ולא כמדיניות שער.
יתרות המט"ח עלו לכ-238.7 מיליארד דולר
יתרות מטבע החוץ של ישראל הסתכמו בסוף מאי ב-238.681 מיליארד דולר - גידול של כ-2.953 מיליארד דולר לעומת סוף אפריל. רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 37.2%.
הגידול ביתרות נבע ממספר גורמים:
- שערוך יתרות מטבע חוץ בסך של כ-2.685 מיליארד דולר.
- רכישות בנק ישראל בסכום של כ-801 מיליון דולר.
- קיזוז חלקי של כ-721 מיליון דולר בשל פעולות הממשלה במטבע חוץ.
ספקולנטים או "פעילות לא סדירה" - הוויכוח על הניסוח
בנק ישראל נמנע בהצהרותיו מלהשתמש במונח "ספקולנטים", אולם מומחי מטבע חוץ טוענים כי זהו בדיוק ההסבר לניסוח המעורפל. ההבחנה אינה סמנטית בלבד - לה השלכות ישירות על האופן שבו נתפס תפקיד הבנק המרכזי: האם הוא מתמודד עם כשל שוק נקודתי, או מנסה להשפיע על מגמת השקל.
שער השקל צלל בתקופה האחרונה, ועל רקע זה ההתערבות קיבלה פרשנויות מגוונות בשוק. בנק ישראל עמד על כך שמדובר בפעולה חד-פעמית ונקודתית, ולא בשינוי מדיניות.
האם הבנק התערב גם ביום שישי?
ברוקרים בשוק המטבע מדווחים כי בנק ישראל התערב במסחר גם ביום שישי האחרון - התערבות שלפי הדיווחים תרמה לזינוק חד בשער הדולר מרמה של מתחת ל-2.80 שקל לדולר לרמה של מעל 2.90 שקל לדולר. אם הדיווחים מדויקים, מדובר בתנועה חריגה של למעלה מ-10 אגורות תוך זמן קצר.
בנק ישראל סירב להתייחס לטענות הברוקרים, וציין כי אינו מדווח על פעילותו בשוק המטבע החוץ אלא בדוח החודשי המתפרסם בתחילת כל חודש. מדיניות שקיפות מוגבלת זו נועדה, בין היתר, למנוע ציפיות בשוק שעשויות לנטרל את ההתערבות עצמה.
הקשר רחב: מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח
בנק ישראל מחזיק ביתרות מטבע חוץ גבוהות במיוחד ביחס לגודל המשק, כחלק ממדיניות שמטרתה לספק כרית ביטחון מאקרו-כלכלית ולאפשר התערבות בעת הצורך. בשנים האחרונות נמנע הבנק ברובו מהתערבות ישירה, והיציבות היחסית של השקל אפשרה זאת. ההתערבות של מאי מבליטה כי הכלי הזה עדיין קיים ונמצא בשימוש - גם אם בנסיבות חריגות ומוגדרות בקפידה.
