אי הוודאות הביטחונית מטלטלת את המטבע, את הריבית ואת הכיס של כולנו
התלקחות ביטחונית תמיד מוצאת את שוק המט"ח לא מוכן. השקל נחלש בתקופות של סיכון, הדולר מתחזק, והמשק כולו מתמודד עם תנודתיות. בתוך המתח הזה בנק ישראל מאזֵן בין יציבות פיננסית לריסון אינפלציה, והציבור מרגיש את ההשלכות דרך הריבית, דרך ההחזר החודשי של המשכנתאות ודרך יוקר המחיה. בכתבה זו ננסה לעשות סדר בתרחישים המרכזיים ולפרק לשיקולים ברורים את מה שצפוי לדולר, לריבית ולמשכנתאות בחודשים הקרובים.
הדולר מול השקל, כשהסיכון עולה השקל נחלש
במצבי מלחמה פרמיית הסיכון של ישראל עולה, והביקוש לנכסים בטוחים בחו"ל מתגבר. זה מתבטא לרוב בלחץ פיחותי על השקל. יבואנים ממהרים לרכוש מט"ח, משקיעים זרים מצמצמים חשיפה, והציבור עוקב מקרוב אחרי שער הדולר. מנגד ישנם גם כוחות מאזנים, בראשם מכירות מט"ח מצד יצואנים והסתגלות של השוק לתנודתיות. תנועות הון קצרות טווח עשויות להעצים תנודות יומיות, לכן התנודתיות כשלעצמה היא סיפור לא פחות מהכיוון.
פערי ריביות בין ישראל לארצות הברית, ציפיות אינפלציה מקומיות והיקף הוצאות הממשלה משפיעים גם הם על שער השקל. ככל שהריבית המקומית נמוכה יחסית או שהאינפלציה מפתיעה כלפי מעלה, הלחץ על השקל עשוי להתגבר. אם הסנטימנט משתפר ונרשמת התכנסות מהירה לשגרה, השקל נוטה להתייצב ואף לתקן.
מה בנק ישראל יכול לעשות כדי לייצב
בנק ישראל מחזיק מגוון כלים לשמירה על יציבות פיננסית. הוא יכול להתערב בשוק המט"ח במידת הצורך, לשדר מסרים מרסנים או מרגיעים, ולהתאים את תנאי הנזילות לשוקי האשראי והאג"ח. ההתערבות אינה נועדה לקבע שער ספציפי אלא לרסן תנודות חדות ולשמר תפקוד תקין של שווקים. בנוסף, הודעות הבנק על מסגרת הפעולה והמוכנות שלו הן רכיב חשוב בהכוונת ציפיות, מה שמקטין תנודתיות גם בלי פעולה ישירה.
במישור המוניטרי, החלטות הריבית נשקלות בזהירות בין שני קטבים. מצד אחד אינפלציה שעלולה להתגבר אם השקל נחלש לאורך זמן, דרך התייקרות היבוא והתחבורה. מצד שני האטה בפעילות, ירידה בפדיון בענפים מסוימים ועלייה בעלויות מימון של הממשלה והמשק. בנק מרכזי פועל על בסיס נתונים, ולכן ייטה לנקוט צעד זהיר ומדוד, תוך בחינת השפעה מצטברת ולא תגובה לכל כותרת.
הריבית בין אינפלציה להאטה, מסלול מדוד ותלוי נתונים
תוואי הריבית תלוי באיזון עדין. אם שחיקת השקל ממושכת ומחלחלת למדד המחירים לצרכן, לחץ האינפלציה עשוי לעכב הפחתות ריבית ואף להצדיק גישה זהירה יותר. אם לעומת זאת נרשם ריסון טבעי באינפלציה לצד סימני חולשה בפעילות וברווחיות עסקים, ייתכן מרחב להקלה הדרגתית. פער הריביות מול העולם, בעיקר מול הדולר, יישאר שיקול מרכזי משום שהוא משפיע על זרימת הון ועל תנודות המט"ח.
עוד משתנה מהותי הוא מימון ממשלתי. עלייה בגירעון ובהיקף הגיוס המקומי עשויה להרים את תשואות האג"ח, מה שמייקר מימון לכלכלה גם בלי שינוי מיידי בריבית המדיניות. שוק ההון מתמחר את הסיכון קדימה, ולכן הציפיות של משקיעים לתוואי אינפלציה וריבית מתעדכנות במהירות.
משכנתאות, ההחזר החודשי בין פריים למדד
לווים בישראל נחשפים לתנודות דרך כמה ערוצים. במסלולי פריים, שינוי בריבית בנק ישראל מתגלגל כמעט ישירות להחזר החודשי. במסלולים צמודי מדד, עלייה במדד המחירים מגדילה את הקרן הצמודה ולכן את ההחזר. במסלולים קבועים לא צמודים, ההחזר נקבע מראש אך מחיר הריבית בעת לקיחת ההלוואה מושפע מתשואות האג"ח ומהמרווחים שהבנקים דורשים בתקופות סיכון.
במצבי מלחמה הבנקים נוטים לתמחר סיכון בזהירות, ולכן מרווחי האשראי עלולים להתרחב. יחד עם זאת, תחרות בין בנקים, הנחיות פיקוח ושיקולים עסקיים עשויים לרכך חלק מהעלייה בעלות המימון. התוצאה היא תמהיל מורכב שבו לא כל הלווים מושפעים באותה מידה, והביטוי בהחזר משתנה לפי סוג המסלול, יתרת השנים וההצמדה.
כיצד משקי בית יכולים להיערך בתבונה
- בחינה מחודשת של התמהיל, תוך שיקול של איזון בין מסלול פריים, קבוע לא צמוד ומסלולים צמודי מדד, בהתאם לסבילות הסיכון ולתקציב המשפחתי.
- בדיקת כדאיות מיחזור רק אם יש חיסכון ברור בעלות כוללת, אחרי שקלול קנסות היוון, עמלות ועלויות ביטוח.
- בנייה של כרית נזילות לכמה חודשי הוצאות, כדי לספוג תנודתיות זמנית בהחזר או בהכנסה.
- מעקב חודשי אחרי מדד המחירים לצרכן ושער הדולר, משום שהם רמזים מוקדמים לשינוי פוטנציאלי בריבית ובהחזר במסלולים צמודים.
שוק האג"ח, גיוסי הממשלה וההשפעה על המימון
הוצאות ביטחוניות עולות בתקופות לחימה, והגירעון עשוי להתרחב. המדינה מגייסת חוב כדי לממן את הפער, ושוק האג"ח מתמחר את ההיצע והסיכון. עלייה בתשואות מייקרת את עלות המימון למדינה, לחברות ולבנקים, ומשפיעה בעקיפין גם על ריביות משכנתא חדשות. חברות דירוג עוקבות מקרוב אחרי ההתפתחויות, הן בוחנות את עמידות הכלכלה, את מסגרת המדיניות ואת היכולת לחזור למסלול פיסקלי סביר כשתחלוף הסערה.
לצד האתגרים, לשוק הישראלי יש היסטוריה של חזרה לשגרה לאחר זעזועים. המפתח הוא משך האירוע, יכולת התפקוד הכלכלי בתקופה עצמה והתוואי הפיסקלי והרגולטורי שיתווה אמון בשווקים.
תרחישים אפשריים לחודשים הקרובים
- התייצבות יחסית, לחימה מוגבלת בזמן והבהרות מדיניות. בתרחיש זה התנודתיות בדולר נרגעת, בנק ישראל יכול לשמור על תוואי ריבית מדוד ואף לשקול הקלה אם האינפלציה מתמתנת. ריביות משכנתא חדשות עשויות להתייצב עם מרווחים סבירים.
- התמשכות ואי ודאות, פעילות כלכלית חלקית. השקל נשאר תנודתי, הרגישות של המדד לשער החליפין עולה, והבנק המרכזי נוקט גישה זהירה יותר לגבי הפחתות ריבית. מרווחי אשראי נותרים גבוהים יחסית, והחזרי משכנתא במסלולים משתנים נותרים נוקשים.
- הסלמה רחבה, עלייה חדה בפרמיית הסיכון. הלחץ על השקל גובר, הציפיות לאינפלציה מתחדדות, והעדיפות המדיניותית היא יציבות פיננסית. בתרחיש זה הסביבה המימונית נוקשה יותר, והיקף צעדי התמיכה לשוקי האשראי ולמשקי בית עשוי לגדול בהתאם לצורך.
מה לעקוב בתקופה הקרובה
- שער הדולר מול השקל, ובעיקר עוצמת התנודתיות לאורך ימים רצופים.
- ציפיות אינפלציה משוק ההון והנתונים הרשמיים במדד המחירים לצרכן.
- תשואות אג"ח ממשלתיות ומרווחים באג"ח קונצרניות, שמשפיעים על עלות המימון.
- הודעות והכוונת ציפיות של בנק ישראל לגבי ריבית, נזילות והתערבות במט"ח.
- עדכונים פיסקליים על הוצאות, יעד גירעון ותוכניות גיוס חוב.
- נתוני תעסוקה וצריכה, שמעידים אם ההאטה מתרחבת או ממוקדת בענפים מסוימים.
השורה התחתונה
המלחמה מטלטלת את השקל ואת שוקי המימון, והדולר הוא הראי המיידי של הסיכון. בנק ישראל נע על ציר עדין בין יציבות לאינפלציה, והחלטותיו יתבססו על נתונים ולא על כותרות. למשקי בית ולעסקים כדאי להיצמד למשמעת פיננסית, להימנע מצעדים פזיזים ולבחון אפשרויות מיחזור או גידור רק מתוך ניתוח של עלות כוללת וסבילות סיכון. אי הוודאות תמשיך ללוות את המשק כל עוד הסביבה הביטחונית לא נרגעת, אך גם בתנאים אלה יש כלים לייצוב ולהפחתת תנודתיות. מי שיעקוב אחרי המדדים הנכונים ויתכנן צעד קדימה, יוכל לצלוח את התקופה ברגליים יציבות יותר.
