קטאר היא אחת ממדינות הייצוא הגדולות בעולם של גז טבעי מנוזל, ותקיפות הטילים האיראניות על מתקני הגז שלה שינו את המפה האנרגטית הגלובלית בין לילה. לפי הערכות ראשוניות, כ-17% מכושר היצוא של קטאר ניזוק ואינו פעיל, ותיקון המתקנים צפוי לקחת בין שלוש לחמש שנים. זוהי לא רק בעיה של קטאר, אלא זעזוע שמגיע ישר לכיסם של צרכנים ומשקיעים ברחבי העולם.
מה בדיוק נפגע ולמה זה חשוב?
קטאר מייצאת כ-77 מיליון טון של LNG בשנה, ומדורגת בין שלושת המייצאות הגדולות בעולם. הפגיעה ב-17% מהכושר פירושה אובדן של כ-13 מיליון טון LNG בשנה לשווקים הגלובליים. אירופה, יפן, דרום קוריאה וסין, שכולן מסתמכות על יבוא LNG קטרי, יצטרכו לחפש חלופות יקרות יותר. מחירי האנרגיה כבר החלו לזנק בסיום כל סבב הפגזות.
מדובר בפגיעה שתחייב שיפוץ מסיבי של תשתיות, כולל מדחסים, קווי צינור ומתקני הנזלה מורכבים. הטכנולוגיה הנדרשת מיוצרת בידי מספר מצומצם של חברות בעולם, והתור לציוד ולעובדים המיומנים ארוך. לכן ההערכה של שלוש עד חמש שנים אינה מוגזמת.
ההשפעה על מחירי הגז העולמיים
שוק ה-LNG העולמי פועל במחירים גמישים שמושפעים ישירות מהיצע וביקוש. כאשר מקור גדול נושר, המחיר עולה. לאחר הדיווחים הראשונים על הפגיעה, מחיר הגז בשוקי החוזים האירופיים קפץ ביותר מ-12% תוך יומיים. אם המצב יימשך, מחירי החשמל והחימום באירופה צפויים לעלות בחורף הקרוב.
ישראל עצמה מושפעת פחות ישירות, שכן היא מפיקה גז עצמאי מהמאגרים בים התיכון. עם זאת, בשוק אנרגיה גלובלי מחובר, עלייה במחירים בעולם מתגלגלת גם לכאן בצורה של עלויות ייצוא, ייבוא חלקי ועלויות תפעוליות גבוהות יותר לתעשייה.
חדש באתר
מי מרוויח ומי מפסיד?
מדינות מתחרות כמו אוסטרליה, ארצות הברית (שמייצאת LNG מהמפרץ המקסיקני) ונורווגיה יכולות לנצל את הפגיעה בקטאר כדי להגדיל נתח שוק. חברות אנרגיה הרוכשות חוזים ארוכי טווח ייהנו מעלייה בערך החוזים הקיימים. לעומתן, תעשיות עתירות אנרגיה באירופה, כמו ייצור כימיקלים, מתכות ופלדה, יסבלו מלחץ עלויות נוסף בזמן שהן מנסות להתאושש מהזעזועים הקודמים. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, שיבוש כזה עלול לדחוף מדינות חזרה לפחם בטווח הקצר.
גם שוקי המניות מגיבים. מניות חברות האנרגיה עלו, בעוד שמניות חברות תעשייתיות אנרגטיות ירדו. ענפי הבורסה שמתמחים בחיפוש ופקת אנרגיה כבר רשמו עליות של אחוזים בודדים.
מה יקרה בשלוש עד חמש השנים הקרובות?
האופק הזמני הוא ארוך. שלוש עד חמש שנים זה מחזור שלם של השקעות, תקציבים ותכנונים עסקיים. חברות שתלויות בגז קטרי יצטרכו לגוון מקורות, להאריך חוזים עם ספקים אחרים ובמקרים מסוימים לשקול מעבר לאנרגיה מתחדשת מואץ.
במקביל, קטאר תנסה לשמור על הכנסות ולצמצם נזקים על ידי ניתוב מחדש של הגז הזמין דרך תשתיות שלא נפגעו. זוהי תקופה של מו"מ אינטנסיבי, חוזים מחודשים ולחץ גיאופוליטי מתמשך.
אולי יעניין אותך לקרואמה זה אומר לך?
אם אתה משקיע, זה הזמן לבחון חשיפה לסקטור האנרגיה הגלובלי, ובפרט לחברות LNG שאינן תלויות בתשתית קטרית. אם אתה עסק עם עלויות חשמל או חימום גבוהות, כדאי לבדוק נעילת מחירים בחוזים ארוכי טווח כבר עכשיו, לפני שהמחירים ימשיכו לטפס. ואם אתה צרכן רגיל, הכן את עצמך לכך שחשבונות האנרגיה בחורף הבא עשויים להיות גבוהים יותר מהרגיל, לא רק בישראל אלא בכל מקום.
