תקציב המדינה לשנת 2026: מה מסתתר מאחורי המספרים הגדולים
ממשלת ישראל מקדמת תקציב של כ-662 מיליארד שקל לשנת 2026, אחד מתקציבי המדינה הגדולים בתולדותיה. מדובר בתקציב שנבנה על רקע מלחמה מתמשכת, צרכים ביטחוניים חסרי תקדים וגירעון תקציבי שממשיך לתפוח. אלא שמאחורי הנתונים היבשים מסתתרת שאלה פשוטה: מי בסופו של דבר ישלם את החשבון? התשובה, כמעט תמיד, היא אותו ציבור שמרגיש את ההשפעות כבר עכשיו.
ראו גם: 112 מיליארד לביטחון: מה נשאר לחינוך, בריאות ותשתיות?
ראו גם: 2.5 מיליארד שקל ביום מלחמה: האם ישראל יכולה לשלם את החשבון?
לקריאה נוספת: כספים קואליציוניים בזמן מלחמה: 5 מיליארד שקל שלא קוצצו
662 מיליארד שקל, לאן הכסף הולך
היקף תקציב של 662 מיליארד שקל משקף קפיצה משמעותית בהוצאות המדינה. חלק ניכר מהגידול נובע מהצרכים הביטחוניים, שתפחו באופן דרמטי מאז אוקטובר 2023. תקציב הביטחון בולע נתח הולך וגדל מהעוגה הלאומית, ובמקביל גדלות גם ההוצאות על שירות החוב, כלומר הריבית שהמדינה משלמת על ההלוואות שלקחה בשנים האחרונות.
מעבר לביטחון, התקציב נדרש לתת מענה למערכת בריאות שסובלת מעומס כרוני, למערכת חינוך שזקוקה להשקעה, ולתשתיות שממשיכות לפגר אחרי קצב הגידול של האוכלוסייה. הבעיה היא שכאשר הגירעון גדל, כל שקל שמופנה לתחום אחד בא על חשבון תחום אחר, או על חשבון העתיד.
הגירעון שמזין את עצמו
אחד המאפיינים המדאיגים של התקציב הנוכחי הוא מבנה הגירעון. כאשר מדינה מוציאה יותר ממה שהיא מכניסה, היא נאלצת ללוות. ההלוואות האלה נושאות ריבית, וככל שהחוב גדל, גדלות גם תשלומי הריבית, מה שמגדיל את ההוצאות, ובתורו מגדיל את הגירעון. זהו מעגל שמנפח את עצמו.
הגירעון התקציבי צפוי להישאר ברמות גבוהות משמעותית מהיעד שהיה נהוג לפני המלחמה. מדובר בפער של עשרות מיליארדי שקלים בין ההכנסות להוצאות, פער שמישהו יצטרך לסגור. בינתיים, סוכנויות הדירוג הבינלאומיות עוקבות מקרוב, וכל הורדת דירוג נוספת עלולה לייקר את עלות הגיוס של חוב ממשלתי ולהעמיק את הבעיה.
למה זה משנה לכל אזרח
גירעון גבוה אינו רק בעיה של משרד האוצר. הוא משפיע ישירות על חיי היומיום של כל ישראלי. כשהמדינה לווה יותר, היא מתחרה על הכסף בשוק ההון, מה שעלול להוביל לעלייה בריביות גם במגזר הפרטי. המשמעות בפועל: משכנתאות יקרות יותר, הלוואות יקרות יותר לעסקים קטנים, והאטה כלכלית שמורגשת בכיס.
העלאות מסים, הכרח או בחירה
כדי לצמצם את הפער בין ההכנסות להוצאות, הממשלה כבר נקטה ונוקטת שורה של צעדים פיסקליים. חלקם כוללים העלאות מסים ישירות ועקיפות, מהעלאת שיעור המע"מ ועד הגדלת מס הרכישה ומיסים נוספים. צעדים אלה פוגעים בעיקר במעמד הביניים ובשכבות החלשות, שמוציאות חלק גדול יותר מהכנסתן על צריכה שוטפת.
השאלה הגדולה היא האם ניתן היה לבנות תקציב אחר, כזה שמבוסס על קיצוצים בהוצאות לא חיוניות במקום על הכבדת הנטל על הציבור. ביקורת נשמעת מכלכלנים שמצביעים על כך שתקציבים קואליציוניים, כלומר הוצאות שנועדו לספק שותפי קואליציה, ממשיכים לתפוס מקום משמעותי גם בתקופת חירום. זהו ויכוח שלא צפוי להיעלם בקרוב.
הצד הביטחוני שמכתיב את הקצב
אי אפשר לדבר על תקציב 2026 בלי להתייחס לפיל שבחדר. המלחמה שינתה את סדרי העדיפויות התקציביים מהיסוד. הוצאות הביטחון, שכללו גם שיקום, מילואים, ורכש צבאי בהיקפים חריגים, הפכו למנוע המרכזי של הגידול בתקציב. מדובר בהוצאות שקשה לערער על הצורך בהן, אבל ההשלכות הכלכליות שלהן מורגשות בכל מקום.
ההערכות הן שגם בשנים הקרובות תקציב הביטחון יישאר גבוה משמעותית מהרמות שהיו מקובלות לפני אוקטובר 2023. המשמעות היא שהלחץ על התקציב האזרחי ימשיך, והתחרות על כל שקל תהיה עזה יותר.
מה אומרים הכלכלנים
בקרב כלכלנים ואנשי מקצוע בשוק ההון ניכרת דאגה אמיתית ממגמת הגירעון. הביקורת המרכזית מתמקדת בכך שהממשלה אינה מציגה תוכנית אמינה לצמצום הגירעון לאורך זמן. ללא תוכנית כזו, החשש הוא שהחוב הציבורי ימשיך לטפס, מה שיצמצם את מרחב התמרון של הממשלה במקרה של משבר עתידי.
יש גם מי שמציינים כי צמיחה כלכלית, אם תתרחש, יכולה לסייע בסגירת חלק מהפער. אך צמיחה דורשת סביבה עסקית יציבה, השקעות בהון אנושי ותשתיות, דווקא התחומים שעלולים להיפגע כאשר התקציב מוקדש בעיקר לביטחון ולשירות חוב.
שורה תחתונה לצרכן הישראלי
- נטל המס צפוי להמשיך לעלות, ישירות ובעקיפין
- שירותים ציבוריים כמו בריאות וחינוך עלולים לחוות קיצוצים או הקפאה
- עלויות המימון, כולל משכנתאות, עשויות להישאר גבוהות
- יוקר המחיה לא צפוי להתמתן בטווח הקרוב
כשהמספרים הגדולים הופכים לחשבון אישי
תקציב של 662 מיליארד שקל נשמע כמו מספר מופשט, רחוק, כמעט תיאורטי. אבל כל שקל בתקציב הזה מגיע ממקום מאוד מוחשי, מהמשכורת של כל עובד, מכל קנייה בסופרמרקט שעליה משולם מע"מ, ומכל עסקה שבה המדינה גובה את חלקה. בשנים הקרובות, היכולת של הממשלה לנהל את הכסף הזה בצורה אחראית תקבע לא רק את מצב הכלכלה, אלא את איכות החיים של כל מי שמתגורר כאן. וכשהגירעון ממשיך לנפח את עצמו, השאלה שכל ישראלי צריך לשאול היא לא רק לאן הכסף הולך, אלא כמה עוד אפשר לשלם.
