הצעת החוק שמרעידה את המגזר הבנקאי: מס של 15% על רווחי יתר
היוזמה לגבות מס ייעודי מהבנקים צוברת תאוצה בכנסת, והמגזר הפיננסי כבר מגיב בחשש. מה זה אומר עבורכם?
הרעיון להטיל מס על רווחי היתר של הבנקים בישראל חזר אל מרכז השיח הכלכלי בעוצמה מחודשת. הצעות שונות שעולות בכנסת מציעות להטיל מס בשיעור של כ־15% על רווחים שמוגדרים כחריגים, כלומר רווחים שעולים באופן משמעותי על הממוצע ההיסטורי של המגזר. מדובר במהלך שעשוי להכניס מיליארדי שקלים לקופת המדינה, אך גם לעורר ויכוח ציבורי וכלכלי סוער על הדרך שבה ישראל מנהלת את היחסים בין הממשלה למערכת הבנקאית.
מה הם בעצם רווחי יתר ולמה דווקא עכשיו
רווחי יתר הם רווחים שנחשבים גבוהים באופן חריג ביחס לתקופות קודמות או ביחס לסיכון ולהשקעה של החברה. במקרה של הבנקים, הרווחים הגיעו בשנים האחרונות לשיאים חדשים, בין היתר בזכות סביבת הריבית הגבוהה. כשבנק ישראל העלה את הריבית, הבנקים נהנו מפער גדל בין הריבית שהם גובים על הלוואות לבין הריבית שהם משלמים למפקידים. התוצאה היא רווחיות שמנפחת את השורה התחתונה בדוחות הכספיים, בלי שהבנקים נדרשו בהכרח לפעולה יוצאת דופן כדי להשיג אותה.
בציבור התחושה ברורה: בזמן שמשקי בית רבים מתמודדים עם יוקר המחייה, עם משכנתאות שהתייקרו ועם אינפלציה שנוגסת בכוח הקנייה, הבנקים מדווחים על רווחי עתק. הפער הזה הוא הדלק שמניע את הדיון הציבורי ואת היוזמות בכנסת.
איך המס הזה אמור לעבוד
לפי המתווה שעל השולחן, המס יוטל בשיעור של 15% על רווחים שחורגים מרף מסוים. הרף הזה נקבע בדרך כלל לפי ממוצע הרווחים של המגזר הבנקאי בתקופה מוגדרת, כך שרק החלק "העודף" ימוסה. הרעיון הוא לא לפגוע ברווחיות הסבירה של הבנקים אלא למסות את מה שמעבר לה.
מבחינה מעשית, מדובר בכלי מיסויי שכבר נוסה במדינות אחרות. באירופה למשל, מספר מדינות הטילו מס דומה על חברות אנרגיה ובנקים בעקבות המשבר האנרגטי והעלייה החדה ברווחים. הגישה אומרת שכאשר רווחים נובעים מנסיבות חיצוניות ולא מיזמות עסקית, יש הצדקה למסות אותם בשיעור גבוה יותר.
עמדת הבנקים: חשש מפגיעה ביציבות
המגזר הבנקאי מתנגד כצפוי ליוזמה. הטענות המרכזיות שעולות מצד הבנקים וגורמים קרובים למגזר כוללות מספר נקודות:
- מס כזה עלול לפגוע ביכולת של הבנקים לחזק את הלימות ההון שלהם, דבר שנדרש לצורך יציבות פיננסית
- הטלת מס ייעודי על ענף אחד יוצרת תקדים בעייתי שעלול להרתיע משקיעים
- הבנקים טוענים שחלק מהרווחים מופנה להשקעות בטכנולוגיה, בשירות ובתשתיות דיגיטליות שמשרתות את הציבור
- קיים חשש שהמס יגולגל בסופו של דבר אל הלקוחות באמצעות עמלות גבוהות יותר או תנאי אשראי מחמירים
הטענה האחרונה היא אולי המשמעותית ביותר מבחינת הציבור, כי היא מעלה שאלה ישירה: האם המס הזה באמת יסייע לאזרחים, או שהוא פשוט יחזור אליהם בדרך אחרת?
ההשפעה על הכיס של הישראלים
אם המס ייושם כמתוכנן, ההכנסות לקופת המדינה צפויות להיות משמעותיות. תומכי המהלך מדברים על הפניית הכספים לטובת מטרות ציבוריות, בין אם מדובר בהפחתת נטל המס על מעמד הביניים, בחיזוק מערכת הבריאות או בהשקעה בתשתיות. מבחינה תיאורטית, זהו מנגנון שלוקח מרווחים חריגים ומחזיר לציבור.
אלא שהתמונה מורכבת יותר. בשוק בנקאי שבו רמת התחרות מוגבלת, יש סיכון אמיתי שהבנקים יעבירו את העלות ללקוחות. אם העמלות יעלו, אם תנאי המשכנתאות יהפכו פחות אטרקטיביים, או אם הריבית על חסכונות לא תשתפר, הציבור עלול למצוא את עצמו משלם פעמיים. לכן, כל מהלך של מיסוי כזה חייב להיות מלווה בפיקוח הדוק ובהגברת התחרות במגזר.
מה קורה במדינות אחרות
ישראל לא תהיה הראשונה אם תיישם מס כזה. ספרד הטילה מס על רווחי יתר של בנקים, והונגריה פעלה בכיוון דומה. גם באיטליה נעשה ניסיון דומה, אם כי הוא רוכך לאחר לחץ מצד השווקים. הניסיון הבינלאומי מלמד שהיישום חשוב לא פחות מהעיקרון. מדינות שהטילו את המס בצורה חפוזה או בלי מסגרת ברורה חוו תגובות שליליות בשוקי ההון ופגיעה באמון המשקיעים.
הלקח הוא שמס על רווחי יתר יכול להיות כלי לגיטימי, אבל הוא דורש תכנון מדוקדק, שקיפות ומנגנון שמבטיח שהכסף אכן מגיע ליעדים הנכונים.
בין פופוליזם למדיניות כלכלית אחראית
אחת השאלות המרכזיות שעומדות על הפרק היא האם מדובר ביוזמה כלכלית מושכלת או בצעד פוליטי שנועד לענות על כעס ציבורי. התשובה כנראה נמצאת איפשהו באמצע. יש הצדקה כלכלית לבחון את רמת הרווחיות של המגזר הבנקאי ולשאול האם היא משקפת תחרות בריאה או מבנה שוק שמטיב עם מספר מצומצם של שחקנים. במקביל, מס ייעודי על ענף ספציפי הוא כלי שיש להפעיל בזהירות רבה.
הפיקוח על הבנקים בישראל, באמצעות בנק ישראל, נחשב חזק ומקצועי. כל מהלך חקיקתי בתחום הזה יצטרך לקבל את הבחינה של הגורמים המקצועיים, כדי לוודא שהוא לא פוגע ביציבות המערכת הפיננסית ולא יוצר תמריצים שליליים.
הכסף הגדול, ההחלטות הקטנות
בסופו של דבר, הדיון על מס רווחי יתר של הבנקים הוא דיון על סדרי עדיפויות. מיליארדי שקלים של רווח נוסף יכולים להישאר אצל בעלי המניות, להיות מושקעים בחזרה במערכת הבנקאית, או לעבור לקופה הציבורית. כל אחת מהאפשרויות האלה משפיעה על חיי היומיום של ישראלים, בין אם דרך תשואה על תיק ההשקעות, שיפור בשירותים בנקאיים, או שירותים ציבוריים טובים יותר. השאלה היא לא רק כמה למסות, אלא מה עושים עם הכסף אחר כך, ומי באמת מרוויח מהשינוי.
