סוכנויות הדירוג שולחות אזהרה: ישראל מתקרבת לקו האדום
דירוג האשראי של ישראל ספג מספר מהלכי הורדה מאז אוקטובר 2023, והשאלה שמעסיקה כלכלנים, משקיעים וקובעי מדיניות היא עד כמה המשק הישראלי יכול להמשיך לעמוד בעומס הביטחוני בלי שהמחיר הכלכלי יהפוך לבלתי נסבל. התשובה, ככל הנראה, תלויה לא רק במה שקורה בשדה הקרב אלא גם במה שקורה במשרד האוצר.
מה זה בעצם דירוג אשראי ולמה זה משנה
דירוג אשראי של מדינה הוא למעשה ציון שסוכנויות בינלאומיות כמו מודי'ס, S&P ופיץ' מעניקות לה, כדי לשקף את היכולת שלה לעמוד בהתחייבויות החוב. ככל שהדירוג גבוה יותר, כך המדינה נתפסת כלווה אמין יותר, וכך היא משלמת ריבית נמוכה יותר על החוב שלה.
כשדירוג יורד, המשמעות היא שהשווקים הבינלאומיים רואים סיכון גבוה יותר בהלוואה לאותה מדינה. התוצאה המעשית היא עלייה בעלויות המימון, הן עבור הממשלה והן עבור המגזר הפרטי. זה לא נשאר בגבולות תקציב המדינה בלבד, אלא מחלחל אל הריביות שמשלמים אזרחים על משכנתאות, הלוואות ואשראי עסקי.
הורדות הדירוג מאז המלחמה
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כל שלוש סוכנויות הדירוג המובילות נקטו צעדים כלפי ישראל. חלקן הורידו את הדירוג עצמו, ואחרות שינו את תחזית הדירוג לשלילית, מה שמהווה אות מקדים להורדה עתידית. המגמה ברורה: ככל שהמצב הביטחוני נמשך ומתרחב, הביטחון של השווקים ביציבות הפיסקלית של ישראל נשחק.
הסיבות שסוכנויות הדירוג מציינות חוזרות על עצמן. עלויות ביטחון שנוסקות, גירעון תקציבי שמתרחב, יחס חוב תוצר שעולה, ואי ודאות גיאופוליטית שלא נראה לה סוף. מעבר לכך, סוכנויות הדירוג מסתכלות גם על היכולת של הממשלה לקבל החלטות כלכליות קשות, כמו קיצוצים והעלאת מסים, שנדרשות כדי לאזן את התקציב.
הגירעון התקציבי כנורת אזהרה
אחד הפרמטרים המרכזיים שסוכנויות הדירוג בוחנות הוא הגירעון התקציבי. ההוצאות הביטחוניות הגדילו את הגירעון באופן משמעותי, והפער בין הכנסות המדינה להוצאותיה הלך וגדל. במקביל, ההאטה בפעילות הכלכלית פוגעת בגביית המסים, מה שמעמיק את הבעיה.
הממשלה ניצבת בפני דילמה כואבת. מצד אחד, אי אפשר לקצץ בהוצאות הביטחון בזמן לחימה פעילה. מצד שני, בלי צעדים פיסקליים משמעותיים, הגירעון ממשיך לתפוח ודירוג האשראי ממשיך להיות בסכנה. עד כה, חלק מהצעדים שננקטו נתפסו בעיני סוכנויות הדירוג כלא מספקים.
מה קורה כשדירוג יורד עוד שלב
הורדת דירוג נוספת לא תהיה עניין טכני בלבד. היא תשפיע ישירות על חיי היומיום של הישראלים במספר ערוצים:
- עלייה בריביות על משכנתאות, במיוחד במסלולים בריבית משתנה
- התייקרות אשראי לעסקים קטנים ובינוניים, מה שעלול להוביל לפיטורים או סגירת עסקים
- ירידה אפשרית בהשקעות זרות, שתפגע בשוק העבודה ובצמיחה
- לחץ על שער השקל, שעלול להתבטא בעליית מחירים על מוצרים מיובאים
- עלייה בעלות שירות החוב הממשלתי, שתיאלץ את הממשלה להקצות יותר כסף לתשלומי ריבית על חשבון חינוך, בריאות ותשתיות
במילים פשוטות, כל הורדת דירוג היא מעין מס נסתר שכולנו משלמים, גם אם רוב הציבור לא מודע לכך ברגע שהיא מתרחשת.
היתרונות המבניים שעדיין עומדים לזכות ישראל
חשוב לציין שלמרות ההורדות, ישראל עדיין נהנית מדירוג שנחשב סביר ביחס למדינות רבות בעולם. בנק ישראל נתפס כמוסד מקצועי ועצמאי, מגזר ההייטק ממשיך להוות מנוע צמיחה משמעותי, ורזרבות המט"ח של המדינה נמצאות ברמות גבוהות יחסית.
אלה הם נכסים אסטרטגיים שמספקים כרית ביטחון. אבל גם לכרית הזו יש גבולות. סוכנויות הדירוג הבהירו שהן מעריכות את החוסן המבני של הכלכלה הישראלית, אך הדגישו שהחוסן הזה לא חף מגבולות כשההוצאות הביטחוניות ממשיכות לגדול והאופק הפוליטי ביטחוני נותר עמום.
הממד הפוליטי שסוכנויות הדירוג לא מתעלמות ממנו
מעבר לנתונים הפיסקליים היבשים, סוכנויות הדירוג בוחנות גם את איכות הממשל ואת יכולת קבלת ההחלטות. מערכת פוליטית מפולגת, שמתקשה לקבל החלטות כלכליות קשות ולהעביר תקציב מסודר, מהווה גורם סיכון בפני עצמו. היכולת של ממשלת ישראל להציג תוכנית אמינה לצמצום הגירעון ולחזרה למסלול פיסקלי אחראי היא חלק בלתי נפרד מהמשוואה.
כאשר סוכנויות הדירוג מזהות פער בין הצורך בצעדי ריסון לבין הנכונות הפוליטית ליישם אותם, הדבר מתבטא בתחזיות שליליות ובדירוג יורד.
כמה עוד אפשר לספוג
השאלה שעומדת על הפרק אינה רק ביטחונית, היא כלכלית במהותה. כל סבב לחימה נוסף, כל הרחבה של מעגל העימות, מגיעים עם תג מחיר שסוכנויות הדירוג מתרגמות לסיכון. אין נוסחה מדויקת שאומרת כמה מלחמות עוד אפשר לספוג לפני הורדה נוספת, אבל הכיוון ברור: ללא שינוי מהותי בתמונה הפיסקלית, ההורדה הבאה היא שאלה של מתי ולא של אם.
מה שנותר לקובעי המדיניות בישראל הוא חלון הזדמנויות שהולך ומצטמצם. ההחלטות שיתקבלו בחודשים הקרובים בנוגע לתקציב, לסדרי עדיפויות כלכליים ולניהול החוב הלאומי, יקבעו אם ישראל מצליחה לשמר את מעמדה בשווקים הבינלאומיים או שהמחיר הכלכלי של העימותים ימשיך לטפס, והפעם בצורה שכל משק בית ירגיש אותה היטב.
